<h1>ראב"ן סימן ש"ב</h1>
<h2>דף לג:</h2>
וכדין של חרס שהן חצבים כיון שאין אנו מכירין איזה מין בולע הרבה ואיזה מין אינו בולע, אם נתן בו גוי יין אסור לישראל ליתן בו יין בשיכשוך אלא בעירוי, כדאמר הני חצבי שיחמי דארמאי כיון דלא בלעי טובא משכשכן במים ומותרין הא אחריני דבלעי לא סגי בשיכשוך. וכ"ת הא דרש מרימר במאני דקוניא לענין יין דשרו אע"ג דחזינן להו גבי חמץ דמדייתי ובלעי, התם כדמשני חמץ תשמישו בחמין ובלעי יין נסך שתשמישו בצונן לא בלעי ולהכי שרי, אבל שאר מאני דבלעו בצונן לא שרי (אמימר) [מרימר].
<h2>דף לד.</h2>
וקנקנים של גוי לאחר י"ב חודש מותרין בלא עירויי, נראה לי אפילו מזופפות, מדאמרינן והילכתא קנקנים של גוים לאחר יב"ח מותרין ולא מפליג בין לזופפין לאין מזופפין, ודוקא אם ברור לישראל שלא היה בהן יין כל י"ב חודש, אבל אם ספק לו ספק איסורא לחומרא ובעי עירוי או להתיך זפתן אם הן מזופפין.
